היום נעבור אל חלקו המפורסם יותר של עמק איילון, שבו מירב האטרקציות התיירותיות המפורסמות ומושכות הקהל, אשר חלקן הינו בתשלום. מכיוון שאנו בשפלה הפנימית ובחודש אפריל האביבי מזומנים לנו ימים חמים, גם הפריחה הולכת ונמוגה. אלה הימים האחרונים לצפות בגווני הורוד-אדום-כתום ההולכים ונעלמים, ואת מקומם תופסים הצהובים והקוצים, ללמדך שהקיץ קרוב.

בין אם יצאנו ממבשרת ציון, ובין אם המשכנו את הסיור במזרח עמק איילון, הגענו למחלף לטרון. כאן נפנה לכוון מערב על כביש מספר שלוש, שאמור היה להיות כביש השלום המחבר את עזה עם רמאללה, ולכן הורחב ושופץ. אבל דרכנו איננה לעזה, אלא לרמזור הראשון אותו נעקוף בזריזות ימינה, ושוב ימינה לאזור תחנת הדלק, ואל משטרת לטרון בה ממוקמת יד הזיכרון לשריון, ותערוכת ענק של טנקים וכלי רכב משוריינים אשר שימשו את צה"ל, ושריוני שלל רבים. הכניסה לאתר בתשלום שחיילים במדים פטורים ממנו. ממגרש החניה מזומנת לנו תצפית יפה על חלקו הצפון-מערבי של עמק איילון, מאגר המים, גידולים חקלאיים (בולטים כרמי הגפנים) ויעדנו הבא - מיני ישראל. נצא בחזרה מהחניה ונפנה ימינה. נסיעה של כקילומטר וחצי צפונה, תביא אותנו ליעדנו, שהוא לדעתי שיא הסיור היום.

מינישראל: מנזר המצלבה והכנסת

מיני ישראל: אלאקסה והר הזיתים

אישית אהבתי את האזור בו נמצאת ירושלים, על אתריה הממלכתיים, העתיקים ושכונותיה המעניינות, ואת מכתש רמון ובה"ד 1, שבו בני שהצטרף אלי איתר את חדרו במהלך קורס הקצינים. יפה חיפה, ומרשימות צפת, יפו, עכו, וקיסריה שעל הים התיכון. לאוהבים מבנים מודרנים יש את תחנת הכח רבין (בחדרה), איצטדיון טדי, היכל הספורט ביד אליהו, בית האופרה, מיגדל שלום, מיגדל הקריה, בית אסיה (בת"א), ומרשימים הם כמובן המבנים הבהאיים של חיפה. בקיצור - אהבתי !! יש להקדיש למקום לפחות שעתיים. במקום גם מסעדה, פינות הפעלה לילדים, חנות וכמובן שירותים מסודרים. אולם מכיוון שהכל בחוץ - יש להצטייד בכובעים, קרם מגן ומים.

יקב נחשון

אנו על דרך היין של שפלת יהודה. באחד מאזורי גידולי הגפנים המפורסמים של ארץ ישראל. לא סתם האזור מלא בגתות יין (בנחשון יש ארבע עתיקות), ופסיפסים המתארים ענבים (כמו בחורבת חנות), ומטרתנו לטעום את התוצרת המקומית, ואולי אף לקנות. היינות המיוצרים הינם יינות אדומים, אבל לאוהבי יין לבן יש שרדונה מצויין (לטעמי) וכדאי לנסותו. למרות אהבתי את הלבנים נהניתי מאד מהיין הצעיר (סידרת "עלמה") על אף עפיצותו. נסו כמה מינים, היין פה משתבח עם הזמן !! אורלי וארי פדאוור (היא מקומית והוא ממישיגן) הם המוציאים והמביאים. הוא "עושה" את היין והיא אחראית לחנות הצמודה, המוכרת לא רק יין אלא גם גבינות צאן (כבשים), ושוב- אהבתי (וגם קניתי...) את הקממבר והפטה. אפשר לחגוג במקום גם עם מוצרים אחרים מהסביבה הנמצאים בחנות (מרציפן-דבש, ריבות וקונפיטורות, שקדים צימוקים ועוד). כמו כן ניתן לערוך סיור של כשעה וחצי "בעקבות היין" (בתשלום, הכולל גם טעימות והסברים מלאים של כל התהליך). בנחשון יש גם גלריה ומפעל זכוכית, וגם בהם ניתן לבקר.

באשי בוזוק

לאחר הפיקניק נחזור לצומת נחשון, נבצע פרסה, ונחזר לכוון מנזר לטרון, בו ניתן לקנח ביינות הנהדרים החצי יבשים שלו: גבירצטראמינר בנוסח אלזס, מוסקט אדום ולבן - טעם גן עדן !!!

אם עדיין רוצים לטייל, אפשר לבקר בכנסיית המנזר, ולאחר מכן לצאת מהמנזר ימינה (ברמזור), ולאורך חומת המנזר. במקום בו מסתיימת החומה יש מבנה של מעין קיוסק ושביל עפר. המבנה היה תחנת משטרה חצי-סדירה בתקופת התורכים, שנקראה באשי-בוזוק, ואשר פיקחה על הדרך לירושלים (מ- 17 התחנות שרדו רק 4, מהן 3 באזורנו: כאן, בשער הגיא, ומשטרת מחנה יהודה שבירושלים).

אנדרטת חטיבה 7